מכתב יידוע? הזמן רץעורך דין לביטול כתב אישום

זו הודעה שהתביעה שולחת לחשוד כשחומר החקירה בעבירה מסוג פשע הועבר אליה, כלומר לפרקליטות או ליחידת התביעות במשטרה. במכתב מופיעה כתובת שאליה אפשר לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

בפנייה הזו, שנקראת בדרך כלל שימוע, אפשר לבקש שלא להגיש כתב אישום כלל, או שלא להגיש אותו בעבירה מסוימת. הבקשה צריכה להיות מנומקת, ולכן כדאי שתתייחס לראיות ולנסיבות של התיק.

30 יום מיום קבלת המכתב. פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו רשאים להאריך את המועד, ולכן אם צריך עוד זמן כדאי לבקש הארכה בכתב.

מכתב שנשלח בדואר רשום נחשב כמכתב שהומצא כדין גם בלי חתימה על אישור המסירה. בנוסף, כשפרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות סבורים שהנסיבות מצדיקות זאת, הם רשאים להגיש כתב אישום עוד לפני שחלפו 30 הימים, ועליהם לרשום את הנימוקים.

לא. החובה חלה רק בעבירות מסוג פשע, כלומר עבירות שהעונש הקבוע להן חמור משלוש שנות מאסר. היא לא חלה על מי שהיה עצור כשהתיק הועבר לתביעה והוגש נגדו כתב אישום בזמן המעצר. היא גם לא חלה על חלק מעבירות האלימות במשפחה, ויש מקרים שבהם התביעה רשאית להחליט שלא לשלוח אותה.

בעבירות מסוג עוון החוק לא מחייב לשלוח מכתב יידוע. עדיין אפשר לפנות לתביעה בכתב לפני שהיא מחליטה, אבל לפנייה כזו אין מסגרת או מועד שהחוק קובע. לפי הנחיות הפרקליטות, בנסיבות מיוחדות אפשר שיישלח מכתב יידוע ויתאפשר שימוע גם בעוון.

לפי החוק, השימוע הוא בקשה בכתב, והתביעה רשאית להזמין לטיעון גם בעל פה. לפי הנחיות הפרקליטות, שימוע בעל פה מתקיים ככלל רק אחרי שהוגשו טיעונים בכתב, באמצעות עורך הדין ובלי נוכחות החשוד, וחשוד שאינו מיוצג מקבל שימוע בכתב בלבד.

אחרי שהתביעה מחליטה, היא צריכה למסור לחשוד הודעה בכתב על ההחלטה בהקדם האפשרי.

זכות העיון בחומר החקירה קבועה בחוק לשלב שאחרי הגשת כתב אישום בפשע או בעוון. מאותו שלב הנאשם וסנגורו רשאים לעיין בחומר ולהעתיק אותו, ולבקש מבית המשפט להורות על מסירת חומר שלא הועמד לעיונם.

לפני השימוע אין זכות כזו בחוק, אבל לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ככלל התביעה מאפשרת לחשוד או לעורך הדין שלו לעיין בעיקרי חומר החקירה, אם אין מניעה למסור אותו. לכן אחד הצעדים הראשונים הוא לבקש את החומר. מי שמוצע לו הסדר מותנה רשאי לפי החוק לעיין בחומר החקירה לפני שהוא חותם.

סגירה מחוסר ראיות פירושה שהתביעה לא מצאה ראיות מספיקות להעמדה לדין. סגירה מחוסר אשמה פירושה שנקבע שאין אשמה, ורישומו של תיק כזה מוסר מהמרשם המשטרתי. יש גם סגירה בעילה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

ההודעה לחשוד על סגירת התיק לא מציינת את העילה, למעט בעבירות מין או אלימות, אבל אפשר לברר אותה בכל תחנת משטרה. אם התיק נסגר בעילה שלא משקפת את מה שקרה, אפשר לפנות בבקשה מנומקת לתובע שסגר אותו ולבקש לשנות את העילה.

בתחילת המשפט אפשר להעלות טענות מקדמיות, ובהן פגם בכתב האישום, עובדות שאינן מהוות עבירה והתיישנות. אפשר גם לטעון להגנה מן הצדק, כלומר שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. טענה של פגם בכתב האישום או של חוסר סמכות מקומית שלא הועלתה בשלב הזה אפשר להעלות מאוחר יותר רק ברשות בית המשפט.

במקביל אפשר לפנות לתביעה בבקשה לתקן את כתב האישום או לחזור בה מאישום, ובמקרים מתאימים לבקש עיכוב הליכים.

ביטול אישום הוא החלטה של בית המשפט. הוא אפשרי כשטענה מקדמית מתקבלת, והוא מתחייב כשהתביעה חוזרת בה מאישום לפני תשובת הנאשם. עיכוב הליכים עוצר את המשפט, אבל בפשע אפשר לחדש אותו בתוך חמש שנים ובעוון בתוך שנה. גם אישום שבוטל בחזרת התביעה, בהסכמה או בשל הגנה מן הצדק, וגם תיק שעוכבו בו ההליכים, נרשמים במרשם המשטרתי ולא במרשם הפלילי.

ביטול הרשעה שייך לשלב אחר, שלב העונש: בית המשפט שהרשיע נאשם רשאי, לפני גזר הדין, לבטל את ההרשעה ולתת במקומה צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור או התחייבות להימנע מעבירה.

הסדר שבו התביעה מתחייבת לא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק, אם החשוד מודה בעובדות ומקיים תנאים, למשל תשלום, פיצוי לנפגע או התחייבות להימנע מעבירה. אפשר לערוך אותו בעבירות מסוג חטא ועוון ובפשעים מסוימים שהחוק מונה, כשלדעת התובע העונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל, ובתנאים נוספים שהחוק קובע.

ההודאה במסגרת ההסדר לא תשמש ראיה נגד החשוד בהליך פלילי בשל אותן עובדות, אבל נרשם שהתיק נסגר בהסדר, ואם התנאים לא מתקיימים מוגש כתב אישום. לכן בודקים את הראיות לפני שמסכימים.

המשרד נמצא בפתח תקווה, ועו״ד כהן מייצג חשודים ונאשמים מכל אזור המרכז, בין השאר מראשון לציון, מכפר סבא ומרחובות.